מרתון

על אמונה אימונים ומאמן, חוויות ממרתון וינה 2018 

18/10/2017 השעה 10:00 בבוקר נרשמתי למרתון.

בהודעה למאמן שלי אני כותבת 4 מילים נרשמתי, זהו מתחילים תוכנית ! 

4 מילים  עם משמעות שתובן לי במלואה רק אחרי חצי שנה ,החלטה שמקפלת בתוכה דפוסים והוויה של הרבה שנים אחורה. 

אני ,שרון שפיר, הרצה האיטית העגלגלה והחובבנית מתחייבת להתחיל במסע המפרך של האימונים למרתון.

חצי שנה של אימונים ויותר מ 1000 ק"מ ריצה יש הרבה תמונות וזכרונות.

 אבל זה לא טקסט על ריצה או רצון יומרני להפיץ את הבשורה "קדימה בואו נתחיל לרוץ כולנו למען הבריאות". 

אפשר לאמר שאלו מחשבות על מהי ריצה עבורי, או כל פעולה יומיומית אחרת שלאט לאט משנה את נקודת המבט על דברים נוספים בחיים. זה בעצם חיבור קטן ואישי על מעשה הריצה. 

כמעט שנה לפני שנרשמתי למרתון 3 חברות התאמנו למרתון ברלין, זוכרת שבאותו זמן לא להאמנתי בעצמי שאני יכולה לעשות את זה גם, אז הצטרפתי לחלק מהריצות , הבאתי פריסות ושתיה חמה בלילות הקרים ופרגנתי מכל הלב !

ואז ,בחודשים האלו התחילה לצוץ אצלי המחשבה "אולי גם אני יכולה" וכמו זרע שבתחילה רק מייצר את שורשיו פנימה כך גם התפתחה אמונתי בעצמי.

חיכיתי לרגע שבו אוכל גם להתחיל במסע המפרך והמספק שנקרא אימונים למרתון .

ואז במסיבת השחרור מהצבא מול כולם הצהרתי - אני מתחילה להתאמן למרתון !

רק אחרי 6 חודשים הבנתי לגמרי את משמעות המעשה הזה עבורי, מהלך של מחוייבות אדירה אומץ להכשל ולהיות מאחור ובעיקר להתמודד עם המון פחדים ואי נחת.היו הרבה רגעי אושר וקושי וזו רק אחת מהן , סיפור על אימון ריצה אחד :

יוצאת לעוד ריצה ארוכה ומתישה אני יודעת שאצא כנראה לבד ויהיה גשום וקשה שוב עינת ורויטל ירוצו מקדימה ואני לבד מאחור, מתקשה.

מתחילות לרוץ ביחד הפערים הולכים וגדלים אני לבד, אין מצב שאוותר . 

אחרי כמה ק"מ רואה מישהי מחכה לי עם שתיה מתוקה - שמחה מציפה אותי לא ציפיתי !

ממשיכה לרוץ יש לי כוחות , אחרי עוד כמה ק"מ גידו מצטרף אלי , לאט בקצב שלי.

כמה ק"מ לפני הסוף ליאת מחכה עם פלחי תפוז צוננים ומרווים.

עוד קצת ומסיימים

זהו סיימתי, עבר !

בלוג שממליצה מאוד לקרוא על סיפורי ריצה של נחשון שוחט 

המאמר הראשון שלי היה על המשפט השיר והתמונה שכל רץ מרתון צריך שיהיו לו .

http://debuzzer.com/shohat/410/ 

הבלוג של נחשון שוחט