לחזור הביתה
"הבחירה בשם היתה מיידית, אולי בגלל החוויה שהיתה לי מיד עם "החזרה הביתה" אחרי שהשתחררתי מהצבא.
המקום ידע שזה נכון לו להיות בבית האיטיות והרוגע ואי- העשיה.
בהתחלה "המקום" לא ידע למה הוא נתן את השם - ההתחלה היא באי ידיעה.
היו גם ציפיות שלי מעצמי ושל הסביבה ממני.
פתאום נזכרתי שבכל הברכות שקיבלתי נכתב "עכשיו תהיי בבית" עכשיו תשקיעי בבית, ולא ממש הבנתי את זה אפילו קצת נרתעתי. מה זה אומר עלי? שאשב רק בבית? שאני לא הישגית מספיק ? שאני לא מתפתחת? שאני מאכזבת את עצמי ואת האחרים ?
והיתה הפנטזיה של "החזרה הביתה" ולצידה המציאות - הפנטזיה היא שעכשיו כשאני בבית יהיה מסודר, זמן להכל, רוגע, כל הבעיות ייפתרו (דחיינות, בלאגן, עצבות) ואעשה רק מה שאני רוצה.
במציאות, בחזרה הביתה יש חלקים של געגוע ושמחה אבל יש גם חלקים שאני עדיין לא יודעת איך זה "להיות בבית", אבל כנראה העניין הוא שאין דבר אחד .
יש הרבה חלקים שנמצאים יחד - שעמום וחוסר חשק לעשות משהו, לצד תחושה חמימה של שקט ובטחון.
אולי זה קצת כמו העשייה שלי - יש מקום להכל ביחד.
המקום הזה גם יודע שהוא רוצה להרחיב את יכולת הקבלה של מה שנמצא בו עכשיו"
הקטע לקוח מתוך סשן התמקדות (פוקוסינג) שעשיתי בתחילת הדרך המקצועית שלי, כשהקמתי את העסק וביררתי למה הוא נקרא כך ? מה אני רוצה שיהיה בו ? איזה איכויות אני רוצה שאנשים יחושו כשהם מגיעים אליו.
לימים אני מבינה שההתמקדות המיוחדת על "שם המקום" זרע את הווייתו.
** בהוקרת תודה גדולה לרונה רענן שפריר על ליווי ההתמקדות היצירתי והרגיש בתחילת הדרך.